English

יסוד בית הספר "תל-חי"

באותו הזמן נסגר בית הספר העברי המקומי "תרבות" וההורים המתקדמים שלחו את בניהם לבית הספר הממשלתי, בו התנהלו כל הלימודית בפולנית. מורי בית הספר הממשלתי היו פולנים, שלא הצטיינו באהבת-ישראל. מפלגת פועלי ציון לא השלימה עם מצב זה והיא באה בדברים עם נציגי הציונים הכלליים במקום, ואחרי משא ומתן קיבלה המפלגה לרשותה את רכושו של בית הספר "תרבות" המבנה ותכולתו, ופתחה בית ספר "תל-חי". מאות ילדים נרשמו לבית הספר "תל-חי" שנתחבב על ההורים ועל התלמידים. בית הספר ארגן בנוסף ללימודים השיגרתיים היום-יומיים חגיגות וכנסים קהילתיים מזמן לזמן, בהן קראו הילדים סיפורים, דקלמו שירה ביידיש ובעברית.

כנסים ופעילות זו הסבו רוח רבה להורים התלמידים שמילאו את האולם עד אפס מקום. הודות לפועלם המבורך של מורי בית הספר "תל-חי" עלתה השפעת הקהילה בעיר וכבודה גדל בקרב חוגים שדרכם וחשיבתם הייתה שונה.


ועד בית הספר "תל-חי" בשנת 1934: עומדים: מעכל גערטל; יענקל קרעלנבוים; מאטל ראפ;
יונה לאנגער, אברהם צימרמן; חיים קליגער; הערש פאכטער. יושבים: מאיר קאהן;
יוסף לעדערקרעמער; שמעון גלאזבערב; שמואל הובעל; יעקב ניימארק. בשורה התחתונה:
יהושע ציגעל ומה מאסקאל. הערת העורך: שמות החברים המופיעים בתמונה הובאו במקורן
(בעברית יידית) וזאת ע"מ לשמור על מקוריות.

 

כל הזכויות שמורות לקרן קדושי הרוביישוב © 2006