English

הניסיון לייסד בתי-ספר ליהודים

בדין וחשבון בפלך לובלין, בה נכללה הרובישוב, דין וחשבון מטעם "הוועדה הממלכתית לענייני דת והשכלה ציבורית" מתחילת שנת 1817, שחובר ביוזמת הממשלה בפולין בניצוחו של שר החינוך הפולני סטניסלב פוטוצקי, השתדלו לשפר את אורח החיים של היהודים על ידי יסוד בתי ספר מיוחדים לילדי היהודים, וזאת מתוך הכוונה הברורה של הממונים הפולניים במחלקת החינוך להקנות לילדי היהודים שם את רכישת השפה הפולנית ואורח החיים הכללי של האוכלוסייה הפולנית.

בדו"ח נאמר כי זה בלתי אפשרי שנוכל להכתיב על לב בני דת משה שישלחו את ילדיהם לבתי ספר משותפים עם ילדי קתולים ונוצרים בכלל, בהיותם מאמינים לשווא ובהיותם מחוסרי כל השכלה, אין ביכולתם להחליט שלא להלביש את ילדיהם בליבוש הישן, להוריד מראשיהם את הכיפות ולגזוז את הפאות, ולמרות שהפנינו על כך את תשומת לבם. אלה שרצו כבר לשלוח את ילדיהם לבית הספר הממשלתי, כאשר נודע להם על התנאים וההגבלות, הצהירו ההורים כי אין ביכולתם לבצע את השינוי.

מאחר ובהרובישוב משלמים היהודים מס בסך 400 זהובים פולנים בשנה, לטובת המורה הקתולי, הצהירו ההורים היהודים לקומיסר ממחלקת החינוך, שביקר את בתי הספר, שהם דורשים שחרור ממס זה, גם אם ידרשו מהם לשלם קנס פי עשרה, לא ישלחו בשום אופן את ילדיהם לבית ספר נוצרי-קתולי.

על יסוד הדו"ח הזה, הביעה הוועדה את דעתה, שרצוי לייסד בית-ספר מיוחד לילדי ישראל, עם מורה נוצרי. כפקיד הקהילה או יהודי בע-השכלה מתאימה, כדי שילדי ישראל יוכלו ללמוד לקרוא ולכתוב, אולם בית ספר יהודי לא הוקם. בשני אלו גדל הישוב היהודי בהרובישוב, וכך נמנו בשנת 1925 5454 תושבים, מהם 2924 תושבים יהודים המהווים כ-54% מכלל האוכלוסייה בהרובישוב. במצבם הכלכלי לא חלו שינויים ניכרים, ורק שיכבה קטנה של יהודים אשר עסקה במסחר סיטוני תפסה בידיה עמדות חשובות במסחר ובתוצרת חקלאית, בחכירת ובסחר של בקר. כבר אז הייתה קבוצה קטנה של יהודים אמידים עם חיים ולר למשל בראשם, חיים היה חותנו של שמחה פינסקר.

בתקופה זו ישב על כסא הרבנות, הרב יוסף בן-מרדכי קצנלבויגן, בנו של הרב בנישחין, שכיהן כרב לקהילת "לוצ'ק" ומשם בא לעיר הרובישוב עוד בתחילת המאה התשע עשרה.

בשנת 1818 הודפסו הופצו בהרובישוב שני ספרים "מאור עיניים" ו"עין יעקב" אגדות וסיפורים מהכתובים, שניהם נדפסו בבית הדפוס בהרובישוב. הרב קצנלבויגן היה מקובל, צדיק לחסידים ושקוע בראשו ורובו בנסתר, ולכן הוטלה הנהגת הרבנות על בית הדין היהודי המקומי, לו שם ותפקיד מכובד בחיי הקהילה, לרב דוד בן אהרון שליט. הרב קצנלבויגו דאג לשיפור המצב בקהילה, בראותו את סבל החולים העניים, מחוסרי מחסה ובית, ריפוי ומזור, החליט למרות גילו המופלג, לגייס כספים לבניית בית-חולים ובית ספר יסודי. הוא הטיל על גבאי הקהילה לצאת אתו לאסוף תרומות. כשצבר סכום מספיק, הורה על בניית בית בן 6 חדרים, מחולק לגברים ומחציתו לנשים, שם הקים בית חולים ובית-מחסה לחולי הלוקים בנפשם בסך של 30.000 זהובים. הוא נפטר באוסטריה עת הגיע לחתונת בנו הרב ברוך. בראשית המאה ה-19 הורכב בהרובישוב בית דין יהודי מורכב מהדיינים: דוד שליט, אהרון יצחק הכהן, נתן אריה דויאר, מרדכי בן-דוד שליט ועוד. הדיין שליט מלא שנים מספר את מקומו הרם של הרב יוסף קצנלבויגן בתפקידו כרב הקהילה בהרובישוב, הוא יזם בשנת 1818 להדפיס בבית הדפוס בהרובישוב את "עין יעקב" וב-1819 את "לבושי שרד" לרב דוד שלמה אייבשיץ, ובשנת 1823 את הספר "איוב". את מורשתו העביר לבנו הרב מרדכי שהיה דיין, ויזם יחד עם חברי בית הדין: אהרון יצחק הכהן ונתן אריה דויאר - להדפיס בבית הדפוס בהרובישוב מהדורה חדשה של "עין יעקב" ו"קדושת לוי", מקור גאווה להשכלה היהודית בהרובישוב ואבן שואבת למסורת וההיסטוריה של עם ישראל אותה לימדו בבתי הספר והאולפנה ובגמנסיה בעיר.

העיר הרובישוב הייתה אדוקה במסורת ופעילה מהבחינה הסוציאלית והעזרה ההדדית, בשבתות ובחגים הייתה אווירה של תורה וקודש, בני תורה וילדי חכמים למדו בעצמם ואלה שלא הצליחו - העמידו לעצמם דרשנים שפירשו והסבירו את דברי התורה ונפלאותיה במשל ובמליצה. בתקופה של תחילת המאה העשרים הגיע מרוסיה החבר מאיר הופמן שגרם עם בואו תחילתה של תקופה פורייה בעבודת התנועה החלוצית בהרובישוב. ביוזמתו נוסדה מפלגת פועלי ציון שהתאחדה אחר כך עם מפלגת צ.ס., הוא ליכד את הנוער המקומי מסביב לפועלי-ציון ובמוסדות העיר התגברה השפעת המפלגה. באסיפה הכללית של קוראי הספרייה ליד בית הספר "תרבות" נבחר ועד ובו רוב לפועלי ציון. הספרייה נקראה על שם י.ח. ברנר. פרטים אלה נכתבים משום שהעיר הרובישוב תפקדה לפני השואה הנוראה כמדינה בזעיר אנפין, שם לובנו נושאים קהילתיים, פוליטיים וספרותיים. נערים ונערות, יוצאי בתים אדוקים הקשיבו סצמא חנאמר בשיחות ורכשו מושגים חדשים על האדם, אדמתו ועמו. הם התחילו לרקום את עתידם ברוח הרעיונות והדעות שהובעו בספרים שקראו בספריית בית הספר, ספרים שפקחו את עינם והורו להם לשנות את אורח חייהם, כי בגלות הם חיי ניוון. הנוער הבין שתנועת פועלי ציון היא הצלה אישית בשבילו, ואז נוסדה גם תנועת הנוער "פרייהייט". ספריית בית הספר ריכזה את מיטב הנוער ושימשה מקום מפגש גל לאלה שלא נמנו על חבריה. באולם הקריאה אשר ליד הספרייה, ביקרו עשרות נערים ונערות וקראו את העיתונות המזדמנת, כל שלא הייתה בעיר פינה ציבורית שמבחינה תרבותית תשווה לאולם הקריאה של הספרייה ע"ש י.ח. ברנר, בבית הספר.

כל הזכויות שמורות לקרן קדושי הרוביישוב © 2006