English

העיר הרובישוב ורבניה / צבי הלוי

הרובישוב (Hrubieszow) היא עיירה עתיקה בפולניה. בראשית המאה הרביעית היתה שם קהילה גדולה וחשובה עד מאוד, אחת מן הקהילות הראשיות שבמדינת פולין הקטנה.

כידוע, מדינת פולין נחלקה למספר ארצות: מדינת פולין הגדולה, מדינת פולין הקטנה, מדינת רוסיא (רייסין), הנקראת גליל לבוב, מדינת וואהלין אוקריינא. בתוכן גלילות עם קהילות ראשויות, העומדות בראש ערי הגליל. באמצע המאה השלישית, התחברו שלוש הגלילות לובלין, העלמא ובעלזא, ושמו להן רב מדינה. רב המדינה הראשון של שלוש הגלילות היה הרב הגאון ר' יהודה אהרון, אשר בשנת 1520 נתמנה על-ידי המלך זיגמונד הראשון לגובה מיסים מאת היהודים. מאוחר יותר הפך לרב הכולל על שלוש הגלילות שהוזכרו.

לאחר מותו של הר' יהודה אהרון, מינה המלך שני רבנים על כל מדינת פולין הקטנה ומדינת רייסין: את הגון ר' שלום שכנא, תלמידו המובהק של רבנו יעקב פולק, ואת הרב משה פישלש, רופא בקראקא. לאחר מותו של הרב שלום שכנא מלובלין, התלכדו גליל בעלזא וגליל העלמא למדינה אחת, בראשותו של הרב המקובל ר' אליהו אבד"), בנו של הרב יהודה אהרון אשר היה הרב הכולל הראשון של שלוש הגלילות.

הרובישוב היתה הקהילה הגדולה והחשובה בגליל העלמא. בסוף המאה השלישית היה מספר היהודים בהרובישוב כ-200 משפחות, אך בשנת ת"ח לאלף השישי נהרגו כמעט כולם על-ידי גייסות של המיל שר"י. לאחר המלחמה התיישבו שוב יהודים בעיירה והפכו לקהילה מפוארת ונכבדה, מרובץ אוכלוסין, מלאה בחכמים וסופרים, עם רבנים גדולים ואדירי תורה, אנשי שם הנודעים לתהילה.

בתור קהילה ראשית, בחרה הרובישוב  פרנס אחד לוועד המדינה. רק ארבע הקהילות הראשיות שבמדינה הזאת, היה להן הכח לשלוח את מנהיגיה ורבניה לוועד המדינה.

מנהיגי המדינה של גלילות הכלמא והעלזא קיבלו פרס מידי שנה בשנה בסך שתי מאות זהובים והוצאות. רבני ועד המדינה של ארבע הקהילות הראשיות הנזכרות, קיבלו פרס מידי שנה בשנה, של 300-450 זהובים לשנה.

בשנת 1765 היה מספר היהודים בהרובישוב 1023 נפש, הקהילה הגדולה ביותר בכל גליל העלמא.

בראשית המאה השישית התחילה החסידות, שיטת הבעש"ט, להתפשט, ונעשתה לעיר מרכזת של קהל חסידים על ידי הרב הצדיק לחסידים ר' מרדכי קאצינלבוגין, הידוע בשם ר' מרדכי מסחיזש, אשר השתקע שם באמצע המאה השישית. בתקופה זו ירדה הקהילה לפאים בעושר ובכבוד ובמספר אנשיה, עד שנעשתה לקהילה קטנה, ללא רבנים גדולים כימי קדם, רק צדיקים וחסידים.

במאה השישית נוסד בית דפוס עברי, ונדפסו מספר רב של ספרים יקרים, אך הקהילה התרוששה ונסוגה בחכמת התורה, בעושר ובמספר אנשיה, עד אשר הפכה לקהילה קטנה עד ימינו.

ואלה שמות הרבנים אשר שימשו בה ברבנות מן הזמן הראשון ועד הזמן האחרון:

  • הרב הגאון חיים חייקא הלוי הורוויץ. אביו, הרב הגאון החסיד שמואל שווארציר (שחור) הלוי, היה גיסו של הגאון יהושע מקראקא.
  • הרב הגאון משולם פייביש בן הר' מנחם גינצבורג אשכנזי.
  • הרב הגאון יעקב.
  • הרב הגאון אברהם אבלי למשפחת ז"ק. אביו היה בנו של הגאון מ' מאיר ב"ר אברהם ז"ק (זרע קודש).
  • הרב הגאון יצחק בן ה"' יהודה, הידוע בזמנו בשם ר' יצחק חריף, גיסו של הדרשן המפורסם ר' יוסף ב"ר משה דיין בעיר פרעמישלא.
  • הרב הגאון שמואל שמעלקא בן ה"ר מרדכי מרגליות מקראקא.
  • הרב הגאון אריה ליבש בן ר' מאיר קאנטשיגר. בן משפחה של רבנים גדולים אשר טבעם יצאה בעולם לגאון ולתפארת. נולד בשנת תנ"ח בעיר שאנטשוגא שבמדינת גאליציען. חונן בשכל חד ושנון ותשוקה גדולה ללימוד.
  • הרב הגאון יואל בן הגאון דוד למשפחת קאצינלבויגין.
  • הרב הגאון זאב וואלף.
  • הרב הגאון משה יצחק. אבי ר' צבי הירש, פרנס ומנהיג המדינה בזאמושטש, אשר היה אחראי על הדפסת הש"ס.
  • הרב הגאון ר' חיים האכגעלעהרטר, בן למשפחה מיוחסת, חריף ונצר משורשי הגאון מהר"ם מלובלין. מצא את מותו לפני גיל 40, עקב מגיפה בה ניספו הוא ובני ביתו.
  • הרב הגאון יעקב.
  • הרב הגאון יוסף בן הצדיק המפורסם, מגדולי החסידים מן העיר נשחיז, לבית קאצינלבויגין. הגיע מאוסטיליא להרובישוב.
  • הרב הגאון יוסף אלעזר גילערנטר.
כל הזכויות שמורות לקרן קדושי הרוביישוב © 2006